על פי סקר שנערך בשבע מדינות בהן קיימות קהילות יהודיות גדולות, רוב הנשאלים תומכים בטענת ה"נאמנות הכפולה" האנטישמית, ומסכימים שהיהודים נאמנים יותר לישראל מאשר למדינות מושבם.
בארצות הברית נתון זה עומד על 51%.
כמעט 40% מהמשיבים הסכימו עם לפחות 6 מתוך 12 דימויים אנטישמיים.
ניו יורק, ניו יורק, 27 ביוני, 2024… סקר חדש של הליגה נגד השמצה בחן עמדות אנטישמיות ואנטי-ישראליות ברחבי מדינות כוח המשימה J7, בהן קיימות כמה מהאוכלוסיות היהודיות הגדולות ביותר מחוץ לישראל.
מהסקר עולה כי קרוב ל-40% מהנשאלים הסכימו עם לפחות שישה דימויים אנטישמיים. 56% מכלל הנשאלים בשבע המדינות הסכימו עם דימוי ה"נאמנות הכפולה" עתיקת היומין, או התפיסה לפיה היהודים נאמנים יותר לישראל מאשר לארץ הולדתם, כשטווח האחוזים נע בין 51% מהנשאלים בארה"ב, עד 64% בארגנטינה ובגרמניה.
הסקר חושף גם כי אחוז המאמינים בדימוי לפיו "היהודים אחראים לרוב המלחמות בעולם" גדל אף הוא, עם עלייה ל-23% בארגנטינה (עלייה מ-%13 ב-2019); %19 בארצות הברית (עלייה מ-5% ב-2015); 17% בצרפת, (עלייה מ-3% ב-2023); ו- 17% בגרמניה, עלייה מ-4% ב-2023.
הסקר מצא גם שבמדינות אלו, הרמה הגבוהה ביותר של אנטישמיות מצויה בקרב בני דור המילניום (ילידי 1981-1996), בעוד שדור ה-Z (ילידי 2012-1997) מחזיק בדעות הכי פחות אוהדות על ישראל.
בייבי בומרס (ילידי 1946-1964) והדור השקט (ילידי 1928-1945) מחזיקים בדעות האוהדות ביותר.
"אחרי שנים שבהן האנטישמיות נותרה לרוב בשולי החברה, מדאיג לראות כיצד אחוז האנשים המחזיקים בדעות אנטישמיות ואנטי-ישראליות עולה, הן בארה"ב והן ברחבי העולם", אמר ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. "המגמה המטרידה הזו דורשת את תשומת הלב המיידית שלנו, כמו גם נקיטת פעולה מאוחדת. אנו נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם השותפים שלנו בכוח המשימה J7, המאגד את הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, במאבק נגד האנטישמיות – כדי לתעד אירועים ומגמות, להילחם בקיצוניות, ולהבטיח את הבטיחות והביטחון של קהילות יהודיות ברחבי העולם".
הממצאים מצביעים גם על מגמה לפיה ככל שישראל עוברת דמוניזציה התמיכה בחמאס עוברת בהדרגה נורמליזציה. בממוצע, למעלה מ-15% מהנשאלים רואים את חמאס באור "חיובי מאוד" או "חיובי במידה מסוימת". הדעות החיוביות הללו על חמאס עלו ל- 26% בקרב בני ובנות דור ה-Z.
ממצאים נוספים של הסקר כוללים:
- המשיבים מבריטניה ומקנדה הם בעלי הממוצעים הלאומיים הנמוכים ביותר של אמונות אנטישמיות, בעוד המשיבים מצרפת ומארגנטינה עם הממוצעים הגבוהים ביותר.
- הדימוי השני המקובל ביותר במדינות ה-J7 הוא ש-"היהודים עדיין מדברים יותר מדי על מה שקרה להם בשואה". מידת ההסכמה עם דימוי זה נעה בין %66 בארגנטינה ו-%55 בגרמניה, ל-%28 בבריטניה ו-%33 בארצות הברית.
- חשיבה קונספירטיבית היא המנבא הגדול ביותר לאנטישמיות מוגברת, אפילו בצורה משמעותית יותר מהכחשת השואה.
- למרות ששיעור הכחשת השואה הוא פחות מ-%2 במדינות ה-J7, עיוות השואה – האמונה שהשואה קרתה, אך מספר היהודים שמדווחים כי נרצחו הוא מוגזם מאוד – נע בין 5% ל-15%, כאשר הרמות הגבוהות ביותר נרשמו בארגנטינה (15%) ובארה"ב (11%).
- ארגנטינה (17%), צרפת (13%) וארצות הברית (12%) הן המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר של נשאלים שלא שמעו על השואה.
סגנית הנשיא הבכירה לעניינים בינלאומיים בליגה נגד השמצה, השגרירה מרינה רוזנברג, אמרה כי: "הצונאמי של שנאה כלפי יהודים שהתפרץ ברחבי העולם בעקבות זוועות חמאס ב-7 באוקטובר, הגיע לרמות חסרות תקדים, תוך החייאת דימויים אנטישמיים עתיקים. בעוד האנטישמיות הייתה במגמת עלייה עוד לפני המתקפה האכזרית של חמאס, העלייה העולמית בעמדות ובתקריות אנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר היא חסרת תקדים".
מדד האנטישמיות של הליגה נגד השמצה, כלי אנליטי לזיהוי נשאלים בעלי עמדות אנטישמיות, הוא מערכת שאלות, המשמשת למדידת האמונה בדימויים ובסטראוטיפים אנטישמיים מסורתיים, שהוכחו כמובילים לעוינות ולאלימות.
סקר ה-J7 בחן עמדות אנטישמיות ואנטי-ישראליות במדינות ה-J7: ארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, צרפת, גרמניה, בריטניה, וארצות הברית.
המחקר נערך בין ה-27 בפברואר ל-8 במרץ 2024, על ידי המרכז לחקר האנטישמיות של הליגה נגד השמצה, בשיתוף עם YouGov. גודל המדגם של המחקר היה 1000 משיבים לכל מדינה, כאשר בסך הכל השתתפו בסקר 7000 משיבים. מרווח הטעות נע בין ±3.15 ל-±4.03.
על אודות כוח המשימה J7
ה-J7, כוח המשימה של הקהילות הגדולות נגד אנטישמיות, הוקם בתגובה לשיעורים הגוברים של אנטישמיות ברחבי העולם ומורכב מארגונים יהודיים מרכזיים בארצות הברית, קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת, ארגנטינה, ואוסטרליה. בנוסף להתייעצויות ברמה הגבוהה ביותר, ה-J7 מוביל קבוצות עבודה המורכבות ממומחים מכל קהילה, לפיתוח אסטרטגיות ותוכניות פעולה במגוון תחומים כגון מדיניות והסברה, מדיניות בענייני טכנולוגיה, ביטחון, קיצוניות, וחינוך נגד אנטישמיות.