"מרבית הקוראים מניחים שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת אמינה, אך בפועל היא הפכה לפלטפורמה מוטה, הנתונה למניפולציה של עורכים בעלי אג'נדה בנושאים רבים", אמר ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. "המאמצים שוויקיפדיה השקיעה לאחרונה בשמירה על ניטרליות, הם בבחינת פלסטר על בעיה הולכת ומחמירה, בזמן שהטיה אנטישמית ואנטי-ישראלית בוטה ממשיכה להתקיים במידה רבה מדי בפלטפורמה. אנחנו קוראים לוויקיפדיה ולקובעי המדיניות לפעול במהרה לפני שזרם הדיסאינפורמציה באחד ממקורות המידע הפופולריים ביותר יוביל לתוצאות טרגיות."

הליגה נגד השמצה מצאה הוכחות ברורות לכך שקבוצה של לפחות כ-30 עורכים פעלה בשיתוף פעולה כדי לעקוף את מדיניות ויקיפדיה ולהכניס נרטיבים אנטישמיים, הטיה אנטי-ישראלית ומידע מטעה:

– 30 העורכים הללו היו פעילים פי שניים בממוצע לעומת קבוצות עורכים דומות, מבחינת מספר העריכות שביצעו בעשור האחרון.

– 30 העורכים הללו נטו הרבה יותר מאחרים לתקשר ביניהם בוויקיפדיה: פעילותם בתקשורת קבוצתית הייתה גבוהה עד פי 18 לעומת קבוצות עורכים מקבילות.

– העורכים ככל הנראה תיאמו ביניהם שינויים בדפים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך טשטוש אנטישמיות פלסטינית, אלימות וקריאות להשמדת ישראל, תוך קידום ביקורת על ישראל.

– כמות העריכות הללו התגברה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, וכללו הסרה שיטתית של הפניות למקורות אמינים והצבעות מתואמות להשארת תוכן ביקורתי כלפי ישראל והסרת תוכן העוסק באלימות ובטרור פלסטיני.

"ברור שוויקיפדיה צריכה לעשות הרבה יותר כדי להתמודד עם ההטיה האנטישמית והאנטי-ישראלית הפעילה והמתואמת," אמר דניאל קלי, מנהל זמני של המרכז לטכנולוגיה וחברה (CTS) של הליגה נגד השמצה. "עד אז, פלטפורמות אחרות המשתמשות בוויקיפדיה כמקור – החל מ-Google Search ועד LLMs (מודל שפה גדול) מבוססי בינה מלאכותית, דוגמתChatGPT  חייבות להפחית את החשיפה לתוכן הבלתי מבוקר הקיים בוויקיפדיה בנושאים הקשורים ליהודים, ישראל והסכסוך במזרח התיכון, כדי לא להנציח את ההטיה הזו".

בנוסף לקמפיין המניפולציה והדיסאינפורמציה האנטי-ישראלי המצוי בדפי ויקיפדיה באנגלית, מדיניות ויקיפדיה אינה מצליחה למנוע באופן מספק הטיה והיעדר ניטרליות בדפי ויקיפדיה בשפה הערבית, בכל הנוגע לחמאס. הליגה נגד השמצה ניתחה דפים על אודות ארגון הטרור בשפה הערבית ומצאה כי גם הדף הראשי וגם דפים קשורים אליו מהללים את חמאס, מקדמים תעמולה פרו-חמאסית, ומפרים את כללי הניטרליות של ויקיפדיה.

הדו"ח כולל המלצות מפורטות עבור ויקיפדיה, חברות כמו Google מודלי LLM, וממשלות, כולל:

·          תוכנית מומחים מהימנים: על ויקיפדיה לפתח תוכנית מומחים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שאושרו על ידי קרן ויקימדיה, וייבחנו דפים שנויים במחלוקת לצורך בחינה של דיוקים והטיות.

·          סינון מקדים של עורכים האמונים על תוכן מיוחד: בכל הקשור לנושאים שנויים במחלוקת הקשורים לישראל ולסכסוך הישראלי-פלסטיני, נדרשת ועדה מיוחדת של מנהלים שתאשר ותמנה עורכים בעלי סמכות בלעדית לסגירת דיונים בדפי שיחה באשר למחלוקות על תוכן הערכים.

·          סגירת דיונים אינה יכולה להיקבע בהצבעת רוב: החלטות על תוכן שנוי במחלוקת שמגיעות לדיון בדפי שיחה, צריכות להתקבל על בסיס שיקול דעתם של עורכים סגירה ייעודיים, ולא על פי הצבעת הרוב (כפי שמקובל כיום אך לא תמיד מתבצע בפועל).

·          התנהלות לא אותנטית/אנשים הפועלים מטעם מדינה כלשהי: על ויקיפדיה לבחון את הכלים הקיימים שלה נגד התנהלות לא אותנטית והשפעות זרות, כדי לקבוע האם הם מספיקים להתמודדות עם הבעיות הקיימות.

·          לכנס אקדמאים, עורכי ויקיפדיה, מדעני מחשב וארגוני חברה אזרחית לשם גיבוש המלצות וחלופות מדיניות להגבלת הטיה ואנטישמיות בוויקיפדיה, כולל קידום שקיפות מוגברת ודרישות דיווח מצד ויקיפדיה לגבי מאמצים למיגור ההטיה.

·          להקים צוות פעולה ייעודי למאבק בהטיה אנטישמית בוויקיפדיה.

·          לקיים שימועים בנושא הטיה ואנטישמיות בוויקיפדיה.

·          להעלות מודעות בקרב הציבור ובקרב עמיתים בנושא הטיה ואנטישמיות בוויקיפדיה, באמצעות מכתבים פומביים לקרן ויקימדיה, תוך מתן דגש לבעיות ודרישת תשובות באשר לאופן שבו יבטיחו שהאתר לא יהפוך מקלט עבור (מקדמי) שנאה.

בעיית המניפולציה והדיסאינפורמציה בוויקיפדיה היא רחבת היקף ונוגעת לנושאים רבים, מה שמדגיש ביתר שאת את הדחיפות בטיפול בבעיה כלל-מערכתית זו.

לאחרונה, ועדת הבוררות של ויקיפדיה (ArbCom) אסרה על מספר עורכים לעסוק בנושא ישראל-פלסטין (איסור נושאי, ולא איסור כולל באתר). דו"ח של הקונגרס היהודי העולמי על ויקיפדיה תיאר אף הוא בעיות מתמשכות של הטיה אנטי-ישראלית ואנטישמית בוויקיפדיה בשפה האנגלית, לרבות שכתוב השואה. באירוע אחד, קבוצת עורכים פולנים פעלה, ככל הנראה, בתיאום, להחדרת נרטיב לאומני פולני לערכים על אודות השואה בפולין, תוך טשטוש האחריות הפולנית והטלת אשמה ביהודים פולנים. כמו כן, קמפיינים דומים התקיימו בנפרד למחיקת ההיסטוריה של הילידים האמריקאים.

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם Builders for Tomorrow (BFT), ארגון לפילנתרופיה מיזמית ומחקר המתמקד במאבק באידיאולוגיות אנטי-יהודיות ואנטי-מערביות.